פסק-דין בתיק ע"פ 24400-04-11

א.         הערעור שבפנינו הוא על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט מר ע. קוטון) מיום 28.2.11 בתיק פלילי 2138/07 לפיה נדחתה בקשתו של המערער לפיצוי בסכום של 100,000 ש"ח לפי סעיפים 80 + 81 של חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

ב.         נזכיר: סעיף 80 (א) של חוק העונשין עניינו תשלום הוצאות הגנתו של נאשם שזוכה ופיצוי על מעצרו או מאסרו בגין האשמה ממנה זוכה או בגין אישום שבוטל לפי סעיף 94 (ב) לחסד"פ.

סעיף 81 (א) של חוק העונשין עניינו חיוב המתלונן בתשלום הוצאות הגנתו של נאשם שזוכה.

ג.          אלה הנסיבות הצריכות לענין:

בתיק פלילי 2138/07 של בית משפט השלום בחיפה הגישה המשיבה כתב אישום כנגד המערער בו נטען שבמסגרת דיון הוכחות בעניינו של המערער בתיק אחר, באולם הדיונים, תוך כדי הפסקה במסירת עדותו של המתלונן (רפ"ק מאיר סבג) איים המערער על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו, עבירה לפי סעיף 192 של חוק העונשין.

ד.         בהכרעת הדין מיום 7.7.09 זיכה בית משפט קמא את המערער מחמת הספק. על כך הוגש ערעורו של המערער, שטען כי יש מקום לזיכויו המוחלט. ואולם, בפסק דין מיום 10.12.09 דחה בית משפט זה, בהרכב כב' השופט ר. שפירא, את ערעורו של המערער (ע.פ. 9862-08-09).

ה.         ביום 8.12.10 הגיש המערער לבית משפט קמא את בקשתו לקבלת פיצוי לפי סעיפים 80 + 81 של חוק העונשין, בקשה שהוגשה כנגד המדינה וכנגד שני עדי התביעה שהעידו במשפט. בקשת הפיצויים הוגשה, כמצויין בבקשתו של המערער:

                        "בהמשך לזיכויו של המבקש מאישום שיוחס לו בתיק מקור שבכותרות".

המערער ביקש פסיקת פיצוי לזכותו בסכום של 100,000 ש"ח.

ו.          לאחר שהמשיבה הגישה את תגובתה בכתב, ניתנה ביום 28.2.11 החלטתו של בית משפט קמא בה נקבע שלא קמה למערער עילה המבססת את סמכותו של בית המשפט אשר זיכה את המערער להורות למשיבים לפצותו במסגרת הליך זה.

בית משפט קמא מסביר בהחלטתו (עמ' 2 רישא), שבתיק נשוא הדיון (ת.פ. 2138/07) המערער לא נעצר, אם כי לדיונים הראשונים שהתקיימו הובא המערער על ידי יחידת הליווי, כפי הנראה בשל התיק האחר , או בשל עניין אחר. 

מוסיף בית משפט קמא שבהתאם לסעיף 80 (א) של חוק העונשין זכאי נאשם שזוכה ל: "הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה", ובהתאם לסעיף 81 (א) זכאי נאשם שזוכה ל: "תשלום הוצאות הגנתו של הנאשם".

ז.          מציין בית משפט קמא שבענייננו לא היה המערער עציר או אסיר בגין כתב האישום שהוגש בתיק הנוכחי (כלומר, ת.פ. 2138/07).

אמנם, המערער מתאר בבקשתו כיצד הובא לדיוני בית המשפט ברכב של יחידת הליווי, בעודו כבול, ללא מזגן, ובחום כבד, וכן מתאר המערער את תנאי מעצרו הקשים, ואולם, מעצרו של המערער בגין התיק האחר , כך מסביר כב' השופט ע. קוטון, איננו מהווה עילה להענקת פיצוי למערער בגין התיק הנוכחי אשר בו זוכה.

ח.         באשר להוצאות הגנתו של המערער מסביר בית משפט קמא כי המערער יוצג בתיק זה (הכוונה לת.פ. 2138/07), על ידי עו"ד צברי שנתמנה על ידי הסנגוריה הציבורית, וממילא לא הוכח שהמערער נאלץ להוציא הוצאות כלשהן בגין הגנתו.

משכך, לא קמה עילה המבססת את סמכותו של בית המשפט שזיכה את המערער להורות למשיבים לפצותו במסגרת הליך זה.

ט.         על כך מונח בפנינו ערעורו של המערער הטוען, בין יתר טענותיו, שחירותו נשללה שלא כדין, ושהוא נעצר מתאריך 9.11.07 עד בכלל, ולכן יש לפצותו בסכום של 100,000 ש"ח.

י.          בתאריך 9.5.11 עתר המערער לפסלותו של מותב זה.

בישיבה שהתקיימה בפנינו ביום 16.6.11 ציינו בהחלטתנו שאין לנו כל דיעה קדומה לגבי המערער, ואין כל עילה לטענת הפסלות נגדנו, ולפיכך ביקשנו מן המערער לטעון בפנינו לגופו של ערעור. המערער ביקש להפסיק את הדיון לצורך הגשת ערעור לבית המשפט העליון, ולפיכך ניתנה החלטתנו: